אחת השאלות שמלוות הורים לפגים במשך חודשים ולעיתים אפילו שנים היא האם הילד שלהם "ידביק את הפער". בכל ביקור בטיפת חלב, בכל מפגש משפחתי ובכל השוואה בלתי נמנעת לילדים אחרים, השאלה הזו חוזרת מחדש.
החדשות הטובות הן שפגים רבים משלימים חלק משמעותי מפערי הגדילה במהלך השנתיים הראשונות לחייהם. עם זאת, חשוב להבין שאין מסלול אחיד שמתאים לכולם. קצב השלמת הפערים מושפע מגיל ההריון שבו נולד הפג, ממשקל הלידה, ממצבו הרפואי ומהתזונה שהוא מקבל לאחר השחרור.
אחת הטעויות הנפוצות היא לצפות ל"הדבקת פער" מהירה. יש הורים שמרגישים אכזבה כאשר הפג עדיין קטן ביחס לבני גילו בגיל שנה, למרות שבפועל הוא מתקדם יפה מאוד ביחס לעצמו. דווקא בפגים חשוב להתמקד במגמת הגדילה ולא בהשוואה לילדים אחרים.
במקביל, חשוב לא להתעלם מקושי אמיתי. אם הפג אינו עולה במשקל, אם הוא יורד באחוזוני הגדילה או אם קיימים קשיים בהאכלה, כדאי לבדוק האם הוא מקבל את כל התמיכה התזונתית הנדרשת.
המטרה אינה להפוך כל פג לילד גדול במיוחד, אלא לאפשר לו למצות את פוטנציאל הגדילה האישי שלו. במקרים רבים, מעקב תזונתי נכון במהלך השנים הראשונות יכול לעשות הבדל משמעותי ולהעניק להורים הרבה שקט וביטחון בדרך.
