חלב אם הוא ללא ספק המזון האידיאלי לכל תינוק, ובמיוחד לפגים. הוא מכיל נוגדנים, חומרים אנטי דלקתיים ורכיבים שאין כמותם באף מזון אחר. עם זאת, כשמדובר בפג שנולד לפני שבוע 34 ובמשקל נמוך במיוחד, חלב האם לבדו אינו מצליח לעמוד בדרישות הגבוהות של גוף שזקוק לגדילה בקצב מואץ מחוץ לרחם. בשליש השלישי של ההיריון, העובר אמור לצבור רזרבות משמעותיות של חלבון, קלוריות ומינרלים. פג שנולד בטרם עת מחמיץ תקופה קריטית זו, ולכן צרכיו התזונתיים הם שונים ומורכבים בהרבה מאלו של תינוק שנולד במועד. הבנת הפער הזה היא נקודת המוצא לכל תיסוף נכון.
מהו תיסוף חלב אם ולמה הוא נחוץ?
תיסוף חלב אם הוא תהליך שבו מוסיפים לחלב האם השאוב תוסף באבקה או בנוזל מועשר. התוסף מכיל ריכוז גבוה של חלבון, מינרלים (בעיקר סידן וזרחן),קלוריות וויטמינים שחסרים בחלב הטבעי ביחס לצרכי הפג. הצורך בתיסוף אינו מעיד על כשל של האם, חלב האם פשוט לא נועד מבחינה אבולוציונית לספק את כל מה שגוף כה קטן ולא בשל זקוק לו להשלמת הפערים. הרכב חלב האם משתנה מאם לאם ומשבוע ההריון, אך אף גרסה שלו אינה מכילה מספיק קלוריות, חלבון ומינרלים כדי לתמוך בקצב גדילה שמושג בתוך הרחם.
תפקיד הקלוריות בגדילת הפג
גופו של פג קטן דורש כמות אנרגיה גבוהה מאוד ביחס למשקלו, מכיוון שחלק ניכר מהאנרגיה מנוצל לתפקודים בסיסיים כמו ויסות חום גוף, נשימה ועיכול – מאמצים שגוף בשל מבצע ביעילות רבה יותר. חלב אם מכיל בממוצע כ-65–70 קלוריות ל-100 מ"ל, אך פגים רבים זקוקים לצפיפות קלורית גבוהה יותר כדי להשיג עלייה מספקת במשקל. תיסוף קלורי נכון לאפשר לפג להגיע ליעדי גדילה מבלי להגדיל את הנפח שהוא מכניס. דבר שחשוב מאוד לפגים שמערכת העיכול שלהם עדיין לא בשלה.
חלבון – אבן הבניין שלא ניתן להתפשר עליה
חלבון הוא הרכיב המרכזי ביותר לבניית רקמות, שרירים ואיברים בגוף הגדל של הפג, וכן להתפתחות מערכת החיסון בשלב מסוים של ההיריון, כ-2.5–3.5 גרם חלבון לכל ק"ג ממשקל הגוף מועברים מהאם לעובר ביום. לאחר הלידה המוקדמת, כמות החלבון שבחלב האם (כ-1.2–1.4 גרם ל-100 מ"ל) אינה מספיקה מחסור בחלבון מוביל לגדילה לקויה של שרירים ואיברים אחרים, ועלול לפגוע גם בהתפתחות המוח, שדורש חלבון לבניית תאים ועצבים. תיסוף חלבון הוא אפוא אחד הצעדים הקריטיים ביותר לתמיכה בהתפתחות תקינה ומיטבית של הפג.
סידן וזרחן – הבסיס לעצמות חזקות
בשליש השלישי של ההיריון מתרחש תהליך של מינרליזציה אינטנסיבית של השלד. בתקופה זו, כמויות גדולות של סידן וזרחן עוברות מהאם לעצמות העובר ומחזקות אותן. פג שנולד לפני שבוע 34 מפסיד חלק גדול מהמינרליזציה הזו, ומגיע לעולם עם רזרבות עצם נמוכות במיוחד. חלב האם מכיל כמויות מינימליות יחסית של שני המינרלים הללו (כ-25 מ"ג סידן ו-13 מ"ג זרחן ל-100 מ"ל ) פחות בהרבה מהנדרש לפג. ללא תיסוף, הפג עלול לפתח ירידה בצפיפות העצם שעלולה להוביל למחלת עצם של פגים.
רככת עצמות – הסיכון הישיר של מחסור במינרלים
רככת עצמות אצל פגים היא תוצאה ישירה של מחסור ממושך בסידן ובזרחן. בניגוד לרככת הקלאסית הנגרמת ממחסור בוויטמין D, רככת הפגות נובעת בעיקר ממחסור תזונתי במינרלים עצמם. ניטור רמות הזרחן בדם הוא כלי חיוני למעקב , ירידה בזרחן היא לרוב הסממן הראשון למינרליזציה לקויה. לכן, עבור פגים קטנים, במיוחד אלו שנולדו לפני שבוע 32 או שמשקלם נמוך מ-1,500 גרם, תיסוף של סידן וזרחן אינו רק המלצה – הוא הכרח רפואי, ולכן כל פג שמוזן בחלב אם יקבל תוסף עם מינרלים אלה. תיסוף כרכיב מרכזי במעקב דיאטנית קלינית
בניית תוכנית תיסוף לפג היא עבודה מורכבת הדורשת ידע ומקצועיות. דיאטנית קלינית המתמחה בתזונת פגים בוחנת את כל הנתונים – שבוע הלידה, משקל הגוף, מגמות הגדילה, בדיקות דם ורמות מינרלים, ומתאימה את התיסוף לצרכיו הייחודיים של כל פג. המחזקים (HUMAN MILK FORTIFIER) הזמינים כיום מאפשרים גמישות בהתאמה אישית של הכמויות והיחסים בין הרכיבים. מעקב קפדני ושוטף, תוך שיתוף פעולה עם הצוות הרפואי, מאפשר לאזן בין יעדי הגדילה ובין מניעת סיבוכים. התיסוף הנכון הוא לא בגדר המלצה – הוא השקעה ביסוד הבריאותי שעליו יבנה הפג את חייו.
